בן מרים וצבי, נולד בשנת 1924 בעיר זדונסקה-וולה שבפולין הקונגרסאית. מצאצאי משפחה המתייחסת לבית הרבי ר' מנדלי מקוצק. שאול ביקר ב"חדר", סיים בית-ספר יסודי והתכונן לחיי עבודה. בינתיים פרצה מלחמת-העולם. בעוד מועד הצליח שאול לברוח יחידי לרוסיה. בטשקנט נתקבל כחניך בבית-ספר צבאי, ועם פלישת היטלר לרוסיה התגייס לצבא הסובייטי הסדיר ושירת בו בעיר טשקנט. מאוחר יותר השתתף בקרב המפנה של סטלינגרד ובמסע-הניצחון משם עד ברלין. בתום המלחמה חזר לפולין ומשלא מצא את בני משפחתו בחיים, נטש את הגולה והלך ב"נתיב-הבריחה". עשה שנתיים במחנות-העקורים באיטליה ורק בשנת 1947 זכה להעפיל, באונייה "שבתי לוזינסקי".

בחודש דצמבר 1947 התגייס כחייל ותיק, שירת בחטיבת "גולני" והשתתף בקרבות רבים: בכיבוש צמח ובקרב על הדגניות, בשחרור חיפה ובמערכת-הדמים על ה"משולש". עם חידוש הקרבות לאחר ההפוגה הראשונה תקפו העיראקים בעוצמה רבה את קו כוחותינו שמצפון לג'נין. נוכח עדיפות האויב נאלצו כוחותינו לסגת וייצבו קו חדש ברכס הגלבוע. בקרבות אלה נפל, באזור מוקיבלה, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה. עם נפילתו נסגר דף אחרון בתולדות המשפחה הענפה אשר נכחדה כולה והוא היה שרידה האחרון.